(עמ' 7)
קווה קווה צָוח הָאָדָם
אֲנִי רוֹצֶה קֶשֶׁר שֶׁל אַהֲבָה אַהֲבָה
וְצִפֳּרִים עָנוּ לוֹ בְּשִׂיחָתָם קְרֶשֶׁר
קְרֶשֶׁר וּבַרְוזים
הַטֶּבַע פֹּה הוּא הָאָדוֹן וְהָאֲנָשִׁים
רַק שׁוֹמְרִים עָלָיו וּמְטַפְּחִים אוֹתוֹ
הָאֲנָשִׁים פֹּה מְפֻנָּקִים מְאֹד.
פְּרָחִים לְבָנִים — קְפִיץ קְפִיץ, פֹּה
לֹא יושְׁבִים וְגַם לֹא מִתְגַּלְגְּלִים וְגַם
לֹא דוֹרְכִים עַל שְׂדוֹת בָּר. פֹּה אֲנָשִׁים
הוֹלְכִים רַק בַּשְּׁבִילִים וְיוֹשְבִים רַק עַל סַפְסָלִים
אֲנָשִׁים זֶה יוֹתֵר מִסְּתָם חַיּה
|