(עמ' 6)

הַבָּתִּים גָּבְהוּ מַעְלָה מַעְלָה

וְהַחֲלָלִים בָּחֲדָרִים גָּדְלוּ

וְנִפְעָרוּ

וְהַשָּׁמַיִם עוֹד יוֹתֵר, עַד שֶׁאֶפְשֶׁר

לִיפֹּל בָּם

וְהָאָפֹר שָׁלַט בַּכֹּל, אֲבָל

פֹּה אוֹר צָהֹב  בְּתוֹךְ חָלָל

גָּדוֹל נִדְלַק וְאָדֹם עָבַר מִפֹּה

לְשָׁם וְעָמַד לְמַטָּה

עַל כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם מַיִם

הוּתְזוּ בְּמִזְרָקוֹת קְטַנּוֹת,

בְּנִי הִתְרוֹצֵץ שָׁם, הָיוּ עוֹד

יְלָדִים וּבְעֵינַי דְמָעוֹת

שֶׁלֹּא נִקְווּ

בִּכְלָל.