English | דף הבית | אודות | שירה | פרוזה | מדיה | מפגשים | אהבתי | צור קשר
           
      שלושה שירים על קטניות ואדונים  
שירה
 
   

 

                             (עמ' 50 - 53)

א.

יֶלֶד אוֹ יַלְדָּה

 

לוּ הָיָה לִי יֶלֶד

הָיִיתִי הוֹלֶכֶת אִתּוֹ

דּוֹרֶכֶת אִתּוֹ בְּמַגָּפַיִם צִבְעוֹנִיִּים עַל הַקִּטְנִיּוֹת

הַכֵּהוֹת רְטֻבּוֹת-רַכּוֹת-הָיוּ-זָזוֹת

מַרְגִּישִׁים בְּיַחַד.

לֹא הָיִיתִי צְרִיכָה לְחַפֵּשׂ סָבִיב סָבִיב

 

רַקָּפוֹת מְבֻיָּתוֹת – עִוּוּת שֶׁל גֹּדֶל

פַּסַג' – רֵיחַ אֹכֶל. תַּרְמִיל שֶׁלִּי עַל

הַגַּב, בֶּגֶד אִמָּא תַּפְרָה לִי לְגוּפִי

יֶלֶד שֶׁלִּי קָטָן הוֹלֵךְ עַל-יָדִי עַל

הַקִּטְנִיּוֹת הַיְרֻקּוֹת לְחִי אַחַת

צוֹנֶנֶת בַּיָּם וּשְׁנִיָּה חַמָּה בַּשֶׁמֶשׁ.

 
מפתח בשלושים שקל
עכביש הנשיה
אני וחדרי החדש
שלושה שירים על קטניות ואדונים
שמים כה קרובים
הוא אמר לי
זרעים
פיסת הים
שדי
יש פה גודל
שירים משם
אם ובן, כסף קטן. שירים מפה
שירים חדשים
 
   

 

ב.

הַקִּטְנִיּוֹת מִתְיַבְּשׁוֹת

                              אֲדוֹנִים

עַל מַה נִּדְרֹךְ אֲנִי וְיַלְדִּי שֶׁעַל-יָדִי?

גַּם כִּסְּחוּ לָהֶן אֶת הָרָאשִׁים

                                         אֲדוֹנִים

1/2 רֹאשׁ תִּלְתָּן לְכָל אַחַת

                                       הֵן מִתְיַבְּשׁוֹת

אֲדוֹנִים

 

   
 
   

 

ג.

זַרְזִירִים לָמָּה אַתֶּם צוֹוְחִים כָּל כָּךְ

לָמָּה אַתֶּם מִשְׁתּולְלִים

בְּתוֹךְ תֵּל-אָבִיב הַיְשָׁנָה

מִתְפּוֹרֶרֶת אֶפְרָהּ אָפֹר

אֲנִי מְצַלֶּמֶת אוֹתָהּ

אֶתְכֶם לֹא. כְּמוֹ גּ'וּקִים מְאֻפָּסִים

אַתֶּם נִרְאִים דֶּרֶךְ הָעֲדָשָׁה, זַרְזִירִים

קְטַנִּים אֲפָסִים מְאֻפָּסִים

מִשְׁתּוֹלְלִים מֵעַל הַגַּגּוֹת הַנְּמוּכִים

שֶׁל תֵּל-אָבִיב הַיְשָׁנָה מִתְפּוֹרֶרֶת

מְצֻלֶּמֶת עַל-יָדִי כְּדֵי לְהַשְׁאִיר לָהּ זֵכֶר.

אַתֶּם מִשְׁתּוֹלְלִים זַרְזִירִים מְאֻפָּסִים

בְּלִי סֵדֶר, פִּתְאֹם מַגְבִּיהִים פִּתְאֹם

מַנְמִיכִים כִּוּוּנִים לֹא כִּוּוּנִים.

זֶה רְחוֹב מְזֹהָם בּוֹ אֲנִי גָּרָה

נְבֵלוֹת שֶׁל חֲתוּלִים וּסְתָם זֶבֶל

כֵּן, סְתָם זֶבֶל. בִּגְלַל זֶה אַתֶּם צוֹוְחִים זַרְזִיִרים מְזֻרְזָרִים?

זֶה רְחוֹב שֶׁל עֲלוּבִים. לְכָל

חָצֵר יֵשׁ שֵׁם וּכְתֹבֶת וְדָם

וְזֶרַע

וְהָאֲדוֹנִים – מְשַׁקְּרִים,

וַאֲנַחְנוּ שֶׁבֵּינְתַיִם בֵּין הַחַיִּים

גַּם מֻגְבָּלִים בֵּינְתַיִם.

זַרְזִירִים אֲפָסִים מְאפָּסִים

תּוֹקְפָנִים, יָרַד הַלַּיְלָה

וְאַתֶּם אֵינְכֶם. 

   
 
     

 

Three poems on masters and clovers
A.
A boy or a girl
If I had a boy
I would go with him
Stepping with him with colorful boots on the clover.
Dark-soft-wet they’d move
Feeling as one
I wouldn’t have to search all around
Domesticated primroses – distortion of size
A hall – smell of food. Satchel
On my back, a garment my mother
Stitched to my body
Little boy of mine walks by my side stepping
On green clover one cheek
Cool in the sea the other warm in the sun.
48
B.
The clover is drying
Sirs,
What will I and the boy at my side step on?
They also mowed off their heads
Sirs,
½ clover head for each
They are drying
Sirs
49
C.
Starlings
Starlings why are you shrieking so
Why are you raving mad
Inside old Tel-Aviv?
Her ashes gray she’s crumbling
I’m taking her picture not yours
Like useless roaches
Through the lens you seem
Little starlings, totally useless
Raving mad above the low roofs
Of old crumbling Tel-Aviv
Photographed by me so that
She may be remembered.
Useless starlings you are raving mad
Disorganized, suddenly rising suddenly
Descending directionless directions.
It’s a filthy street where I reside
Carcasses of cats and plain rubbish
Yes, plain rubbish. Is that why you shriek starlingy starlings?
It’s a street of the wretched. Every
Back-yard has a name and address and blood
And seed
And the masters – lie.
And we, who meanwhile are amongst the living
Are also meanwhile limited.
Useless starlingy starlings
Aggressive, the night has come
And you are gone.